בובות

תיאור הסרט:

ז'אנר – דרמה, מלודרמה, פסיכולוגי

ארץ הפקה – סין

השם באנגלית – Dolls

במאי – Beat Takeshi

משך הסרט – 114 דקות

תאריך עלייה לאוויר -10/2002

תרגום – נילי

 

 

תקציר:

הסרט נע בין אווירה חלומית לבין מציאות מעוצבת מאוד.

הוא נפתח במופע בובות יפני מסורתי (בונראקו), ומשם עובר בין שלושה סיפורי אהבה טרגיים ומודרניים העוסקים בנטישה ובאהבה נכזבת. הסיפורים הללו מתפרסים על פני ארבע עונות השנה ולוקחים אותנו למקומות שונים ביפן.

בעודו מכבד את אמנות הבובות המסורתית, הבמאי קיטנו עושה כאן בדיוק את ההפך ממנה: הוא מציג שורה של אסונות רגשיים אנושיים, אך מציג אותם דרך נקודת המבט של בובה.

בובות אינו סרט “עלילה רגיל”. [אין כמעט בכלל עלילה כמו שאנחנו מכירים] הוא יושב על כמה שכבות:

🌸 1. קולנוע פיוטי

• הרבה שקט

• הרבה תמונות שמספרות סיפור

• רגש דרך חזות, לא דרך דיאלוג

🎎 2. השפעה של תיאטרון יפני מסורתי- תנועה

• סמליות

• טקסיות
  ולא על “שיחה רגילה”

🧘 3. “אסתטיקת הריק”

בקולנוע יפני מסוים יש רעיון חשוב:
מה שלא נאמר — חשוב יותר ממה שנאמר

לכן ברוב הסרט יש שתיקות ארוכות, מבטים והליכה / טבע / מזג אוויר

 חוט הגורל האדום הוא המוטיב העיקרי בסרט והוא החבל האדום שקושר פיזית את הזוג הראשי . ולחבל האדום יש משמעות שמגיעה מאמונות מהמזרח הרחוק (בעיקר סין ויפן), יש אגדה שאומרת שאנשים ש”נועדו” האחד לשני מחוברים כבר מלידה בחוט אדום בלתי נראה.  

החזרתיות (ללכת, ללכת, ללכת) היא עצמה המסר:

הם תקועים, אין שינוי, אין מוצא 

אבל לסרט בהחלט יש סוף, סוף טרגי שקשור לבובות שמופיעות גם בסוף הסרט ומהווה סגירת מעגל לכול הזוגות.

 

אזהרה לצופים:

הסרט הוא אוסף של סיפורי אהבה טראגיים, המראים איך רגש [אהבה, אשמה, חרטה במקרי קיצון] יכול לקשור אנשים יותר מדי חזק.

הסרט  שמושפע מתיאטרון בובות מסורתי, מתחיל עם 2 בובות שהן לא סתם פתיחה — הן בעצם המפתח לכל הסרט, בוב ובובה שאת הקול של שתיהן מגלם זמר/מספר אחד   ,tayū, שגם מדבר בשם הדמויות, גם מתאר וגם מביע מחשבות פנימיות.

 והסגנון הזה נקרא בונראקו   BUNRAKU ,והוא מעיין שלוחה של הקבוקי. הבונראקו הוא סיפור שמסופר בקול אחד. אבל בשונה מהקבוקי, כאן יש רק מספר אחד,  גבר, שמגלם את כול הדמויות, ולכן כול הדמויות נשמעות אותו דבר. כדי לדעת מי מדבר יש להסתכל איזו בובה מתנוענעת יותר או נמצאת במרכז הפריים. ליד המספר יש נגן שמיסן

בבונראקו קורים 3  דברים במקביל:

בובה “משחקת” בלי קול – התנועה היא המשחק הפיזי בלבד.

המספר  מדבר הכול: דיאלוגים, מחשבות, ולפעמים גם מעביר רגשות

אין התאמה טבעית כמו בסרט

בסרט הקול = דמות אחת

בבונראקו  יש רק קול אחד = עולם שלם  

🧠 וזה העיצוב האומנותי

הבובה = גוף בלבד

המספר = נשמה וקול

המוזיקה = רגש

 

זה אחד הסרטים החריגים ביותר שתראו. אל תצפו לעלילה בקצב רגיל, לדיאלוגים רבים או להתפתחות דרמטית מקובלת. אם אתם אוהבים קולנוע ניסיוני, שקצת מזכיר את סרטיו של אינגמר ברגמן, ייתכן שתמצאו בו חוויה מיוחדת. אם אתם מחפשים סרט שמספר סיפור בקצב רגיל – קרוב לוודאי שזה אינו הסרט עבורכם.

 

רשימת השחקנים

קאנו מיהו – Kanno Miho

נישיז'ימה הידטוס – Nishijima Hidetoshi

הסרט –      הורדה    צפייה ישירה

 

עוד צפייה ישירה