
תיאור הסרט:
ז'אנר – מלחמה, היסטורי, דרמה
ארץ הפקה – סין
השם באנגלית – City of Life and Death
במאי – לו צ'ואן
משך הסרט – 134 דקות
תאריך עלייה לשידור – 22.4.2009
תרגום – נילי
תקציר:
הסרט מספר על 3 שבועות בספטמבר 1937 בהן נפלה נאנטינג [נאנג'ינג] אז הבירה של סין , אחרי בריחת הגנרלים מהעיר והפקרתה, בידי הצבא האימפריאליסטי היפני. בשלושת השבועות האלו היפנים ביצעו כל פשע אפשרי שנרשם בספר הפשעים נגד האנושות.
הסרט מבוסס על מאורעות שקרו ועל דמויות אמיתיות ומיעוטן מומצאות. כל הדמויות שיש להן שם, הן דמויות אמיתיות ובסוף הסרט כתוב מה עלה בגורל כל אחת מהן. עצם העובדה שהסרט צולם בשחור לבן [מלבד העובדה שזה די מקשה על הזיהוי ולהבחנה בין הטובים לרעים], נותנת לו נופך נוסף של סרט דוקומנטרי.
זהו בהחלט סרט קשה לצפייה, על אחת כמה וכמה למי שלא ראה סרטים על הזוועות שעשו הנאצים ביהודים. אולם זה גם סרט חשוב מאוד לכל אלו שלא ראו ולכל אלו שרוצים לדעת קצת יותר על המלחמה הסינית-יפנית ומדוע היפנים נחשבים ובצדק לעם כה אכזר.
חלפו כמעט שנתיים מהיום שהסרט צולם ב-2007 עד שיצא לאקרנים ב-2009 וזאת עקב הצנזורה הסינית שהשמיטה משום מה כמה קטעים שכנראה גם להם נראו קשים לעיכול לצופים, ואילו חלק מהצופים התרעמו על שהסרט הראה גם קורטוב של אנושיות של החייל היפני קאדוקאווה.
הסרט מומלץ לצפיה לגילאי 16+ עקב מראות קשים ואכזריות.
רשימת השחקנים
גאו יואן יואן – Gao Yuan Yuan
ג'יאנג יי יאן – Jiang Yi Yan
נאקאזומי היידו – Nakaizumi Hideo
קוהטה ריו – Kohata Ryu
איזה סרט.. קשה מאוד. מצייר בבהירות את מוראות המלחמה ואת אכזריות היפנים.
נילי יקרה,
הגם שאני מאלה שכן מודעים לפשעי המלחמה ולאכזריות של היפנים, עדיין הסרט היה קשה מאוד לעיכול ולא הצלחתי לראות אותו ברצף, אבל הרגשתי שהוא חשוב. ובאשר לחייל היפני ההומני יותר, אני מניחה שגם בים של אכזריות יש תמיד יוצאי דופן, רק שקולם נבלע. אני לא חושבת שיש כאן אג'נדה, כי ללא ספק היפנים מוצגים כאן באור לא מחמיא בלשון המעטה.
אני מסכימה איתך שהצילום בשחור לבן מוסיפה לתחושת האותנטיות והאווירה הקודרת.
מודה לך על הבחירה הלא שגרתית.
הי רויטל
תודה על מה שכתבת
מסכימה עם כול מילה
וכן, יש הבדל בין לדעת ובין לראות
ואני בהחלט חושבת שזה סרט חשוב מאוד, וריאלי
ובמיוחד לאור העובדה שהוא מבוסס על היסטוריה והדמויות רובן ככול אמיתיות
ושוב תודה
נילי.
לא נעשה את זה להתכתבות פרטית אבל כמובן שצדקת.
שאלתי את המזכירה במשרד (ישראלית רגילה בת 50) והיא לא הייתה מודעת לפשעים נגד האנושות , שבוצעו במהלך הכיבוש של היפנים בקוריאה, בסין ובכל רחבי מזרחי אסיה.
כולם ראו את "הגשר על נהר קוואי" אבל חשבו שזה היה בעיה בין היפנים והאמריקאים….היא אפילו לא ידעה בדיוק למה ואיך נפלה ההחלטה של ארה"ב הברית להפיל על יפן שתי פצצות אטום (אחרי שכבר השמידו את חצי טוקיו בהפצצות רגילות)…
אז שוב , תודה רבה לך על התרגום של סרט זה. אני חושבת בכל זאת, שכל אחד/ת יכול לעמוד בצפיה של המוסרט בו, ואני מקווה שאף אחד לא יחשוב שבאמת היו אז חיילים (!!!) יפנים נחמדים ….
אני מסכימה איתך: גם לי לא יודע שהיפנים יצאו עם סרט כלשהו על אירועי הקולוניאליזם האכזרי שלהם במהלך המאה העשרים.
לא היה להם חוצפה לעשות את זה… הם שותקים.
דבי,
תתפלאי, אבל הבורות לא נוגעת רק לפשעי המלחמה של היפנים.
רבים מאוד מאנשינו בורים ועמי ארצות בכול הנוגע להיסטוריה הקצרה שלנו פה, שזה פשוט מבהיל
אני חושבת שכול אחד חייב! לצפות בסרטים מהסוג הזה. כי בל נשכח שאנשים בשר ודם גם ילדים, חוו את זה על גופם. אז לכול הפחות עלינו לצפות, אפילו שזה קשה, ואפילו שיהיו כאלו שיטענו שיש להם סיוטים מזה.
למען העתיד, למען ההווה, ולמען לא נשכח
היי נילי, קודם כל תודה רבה על התרגום♥️
דבר שני;)- לא רוצה להתערב לכן בשיח אבל סתם חושבת- כמו שאמרתן, בהחלט יש הרבה בורות בהרבה נושאים חשובים וחבל, חבל שיש אנשים שחושבים (חיים או מחונכים) בשיטה של מה שלא נוגע ישירות אליך/כבר קרה, לא ראוי לתשומת לב מסוג כלשהו.
אבל לצפות בסרטים על מלחמות/תקופות שונות בהיסטוריה זו לא הדרך היחידה להכיר מה שהיה ולא לכולם זה מתאים (נכון שבסרטים/סדרות אתה מתחבר יותר לדמויות ולחוויה שלהן, אבל בכל זאת) אפשר פשוט ללמוד מספרים, אתרים, או אפילו מהאנשים שחוו את הדברים בעצמם (אם מדובר על תקופה קרובה יחסית;) ומי שבוחר/ת לא לצפות בכזה חומר כי קשה לו, זה בסדר! זו לא הדרך היחידה לכבד את זכרם של אלא שנפגעו ולזכור את הזוועות שנעשו בהם.
+לגבי הסמל היפני (את האמת עוד לא ראיתי את הסרט, כי לא הצלחתי להוריד אותו..;( ואני לא יודעת באיזה צורה הציגו את הדמות שלו) אולי באמת נתנו לדמות שלו משקל רב מידי (לפי ד ב י) אבל בכל מקרה צריך גם לזכור שלמרות האכזריות הכוללת, תמיד יש אנשים עם לב טוב ומצפון עובד שלא שמחים על ההזדמנות לפגוע באחרים, ונמצאים איפה שהם מחוסר ברירה (ויש כאלה בכל מקום ותקופה שסיכנו את חייהם עבור אחרים וגם הצילו רבים. יש כמובן גם כאלה שלא היו מספיק חזקים בשביל להתנגד למה שקורה, ובפועל פשעו -ובסופו של דבר מה שמשנה לאחרים זה המעשים שלך ולא הרגשות המחשבות שהיו לך)
אז אולי זה טוב דווקא שהכניסו כזאת דמות..
(מחילה על האורך;)
נילי.
תודה רבה על התרגום.
פיסת היסטוריה חשובה ללא כל ספק. שחזור היסטורי מעניין.
אבל הסרט לא קשה מדי לצפייה בהתחשב בכך שמדובר בסרט מלחמה, ובכך שכולנו יודעים מה עשו היפנים בארצות שנכבשו על ידם.
נכון שהזכירו את נושא הטבח ו"נשות הנחמה", אבל זה היה בעיני ממש מינימלי .
(לפעמים היתה לי הרגשה שזאת הפקה יפנית בכלל ולא סינית).
בדבר אחד הצליח להם וזה להראות את האבסורד של כל המלחמות באשר הן, ואת העובדה שהן בכלל לא היו מתקיימות אם לא היו נשענות בעיקר על ילדים בני 18-20 ממושמעים. אם גיוס חובה היה לבני 35 – אני בספק אם איזה מלחמה היתה באמת פורצת.
אני גם כועסת על המשקל הרב שניתן לדמותו של הסמל היפני ( "חסיד אומות העולם"), שעוד הוסיף להרגשה שזה סרט יפני מתנצל.
תודה רבה לך שוב שאת מביאה סרטים מעניינים לצפייה (וגם 40 דקות לראות את LIU YE המשגע… כשהוא מחייך אני "מתה"…).
דבי
לדעתי את שוב יוצאת מנקודת הנחה שגויה.
הרוב המכריע של האנשים ל-א מודעים לזוועות שעשו היפנים בסינים ובקוריאנים. [וגם הרוב גם לא ממש יודע מה עשו הנאצים ליהודים, חוץ מהעובדה שהיו מחנות השמדה ונרצחו 6 מיליון איש].
היפנים לא התנהגו בהתאם לכללים. הם יטבחו פה את כול השבויים, דבר שאסור על פי אמנת ג'נבה
הם שרפו חיים את התושבים, אנסו התעללו שחטו. נשות הנחמה זה החלק ה"חמוד" יותר של מה שהם עשו
לי הסרט לא היה ממש קשה לצייה, כי כבר ראיתי זוועות דומות
אבל בטוחה ש 99% לא ראו שום דבר דומה, וגם כמובן שלא יצפו בסרט הזה
לא נראה לי שזה סתם עוד סרט מלחמה
ואני רואה שאת מסכימה עם הסינים שהתעצבנו שהציגו את הסמל היפני כאחד שיש לו אישזהו מצפון.
וכן, לראות את פנג מנגאו 44 דקות היה טריט, למרות שפה הוא לא הוציא מילה מפה [הוציא מילה אחת כן]. היה עוד יותר שתקן מאשר בפקין
אין לך מושג כמה אני מחפשת סרטים יפנים על המלחמה, ואין.
יש רק את הקופרודוקציה היפנית בריטית? חש מולד שמח, מיסטר לורנס
אם את מכירה איזשהם, אשמח להמלצות
ראית אותו?
תודה על הסרט