תיאור הדרמה:

ז'אנר – רומנטיקה, מלודרמה, פסיכולוגיה

שם הדרמה בקוריאנית – 평일 오후 세시의 연인

שם הדרמה באנגלית – Weekday Afternoon Lovers / Love Affairs in the Afternoon / Weekday at 3PM Lover

מספר פרקים – 16

רשת שידור – צ'אנל איי

תאריך עלייה לשידור – 5.7.19

תרגום – אדוה

 

 

תקציר:

סון ג'י און (השחקנית פאק הא סון) עוברת לעיר קטנה בשל תפקידו החדש של בעלה כפקיד מדינה. היא עובדת במשרה חלקית בכלבו. היא שקטה וכנה.

עם הזמן חייה בעיר הקטנה נעשים משעממים, והם מזועזעים על ידי יון ג'ונג או (השחקן יי סאנג יוב), מורה לביולוגיה בבית ספר מקומי.

 

שיר FOAM בביצוע JANG HYE JIN בתירגומה של סמדר

 

 

 

רשימת השחקנים

יי סאנג יוב – Lee Sang-Yeob

פאק הא סון – Park Ha-Sun

ג'ו דונג יוק – Jo Dong-Hyuk

 

 

פרק 1 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 2 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 3 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 4 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 5 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 6 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 7 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 8 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 9 –      הורדה    צפייה ישירה

פרק 10 –    הורדה    צפייה ישירה

פרק 11 –    הורדה    צפייה ישירה    עוד הורדה

פרק 12 –    הורדה    צפייה ישירה

פרק 13 –    הורדה    צפייה ישירה

פרק 14 –    הורדה    צפייה ישירה

פרק 15 –    הורדה    צפייה ישירה

פרק 16 –    הורדה    צפייה ישירה

קטגוריות: דרמות קוריאניות

122 תגובות עד כה.

  1. מירי
    הוספת תגובה

    הסדרה עצמה ממש יפה אני אהבתי אותה אבל לא יכולתי שלא לשים לב למסר מזעזע שלה ןלחוסר המוסריות הזאת. הם גורמים לזה להראות כאילו בגידה במסגרת הנישואים זה דבר נורמאלי ואף טוב יותר.

    • אדוה
      הוספת תגובה

      לדעתי זה ממש לא המסר

      • זהבית
        הוספת תגובה

        ממש לא … לבגוד זה ממש לא בסדר … אתה פורח לך לאיזה אהבה ופנטזיה שאתה חולם עליה .. אבל התוצאה של האנוכיות הזו פוגעת ורומסת את הבן זוג אתה משפחה את הילדים את ההורים … איזה כאב זה משאיר איזה רגשות נוראיות של השפלה עלבון בושה כאב זה מביא .. אל תפגעו כך בבני הזוג ..

        • אדוה
          הוספת תגובה

          מעבר לסיפור הבגידה, אנחנו נחשפים לחיים של זוגות שאומללים בקשר הנישואים שלהם, שהילדים או הנסיבות מכריחים אותם להישאר בסוג כזה של קשר עם בן זוג שרואה אותם כמובנים מאליהם ו"מתעורר" רק כשהאיזון בקשר מופר.

          יש כאן הצצה לחיים שלהם, למחשבות ולרצונות שלהם בלי קשר לבן הזוג. וזה היופי של הדרמה

  2. יהודית צור
    הוספת תגובה

    הסדרה מרגשת, אוחזת בך בגרון.
    נוגעת בכל הרבדים של רגשות שכולנו חווינו או חווים.
    אך יותר מכל רגשה טותי המוסיקה המדהימה.
    כמו אמן ישב מישהו והתאים לכל סצנה וסצנה את התוו הנכון.
    תודה שהבאתם לנו לצפות כמו במראה את כל שלל הרגשות המפעמים בתוכנו.
    המשחק של כולם היה מדהים. הכל במינון הנכון.

  3. שירה
    הוספת תגובה

    טוב,הסדרה כ"כ טובה שאני לא יודעת מאיפה להתחיל…
    תסריט מעולה ושחקנים מדהימים,ששיחקו מעולה ומרגש.
    הזדהיתי עם הדמויות ברגשות ובמחשבות שלהם,ובהבנת הבחירות וההתנהגויות שלהם.בכיתי,ייחלתי,התרגשתי,שמחתי וקיוותי לסוף מאושר ומספק.
    אהבתי מאוד את הדימויים שייצגו 3 הציפורים:אהבה,אמונה ותקווה. שלדעתי הם:☆☆הסוד למערכת יחסים בריאה ומאושרת.☆☆
    סיפור הבגידה,התרחש למעשה (מנקודת המבט שלי.) כי לא היה שם את הסוד הזה.☝️☝️
    אני חושבת שקשה מאוד לשמח,לדאוג,לאהוב,להכיל ולהיות שם כל כולי למען השני (לא משנה אם זה בן/בת זוג או ילדים) אם אני לא מאושרת,לא מסופקת ולא בטוחה בעצמי,בחיים שלי הפרטיים. ז"א צריך להיות אדם שלם מבחינה נפשית כדי שאוכל לתת ולהעניק מעצמי.(כמו שכולם יודעים,אנחנו באים עם מטענים מהעבר,לפעמים טובים ולפעמים פחות. וככה בונים בית וצריך לגשר על הפערים).
    קשה לאהוב אם לא יודעים מה זאת אהבה.
    צריך לדאוג קודם כל לעצמנו,לאהוב את עצמנו,לספק את הרצונות שלנו,להגשים חלומות ומשאלות כדי להיות שלמים! ורק ככה נוכל להעניק את כל הטוב והאושר שקיים בנו!

    תודה רבה רבה אדוה המהממת🙏🙏❤❤ על פרוייקט תרגום לסדרה שכולם חייבים לראות!!!!
    אני שמחה שראיתי את הסדרה המדהימה הזאת,שנתנה לי הרבה תובנות עמוקות על החיים,וכוחות לשנות דברים!!!

    • אהובה כהן
      הוספת תגובה

      אדוה יקרה.
      חייבת לשתף אותך..אני בפרק 11 מתגלגלת מצחוק,,בדיוק אמונה (הציפור )אויייי חולה מקבלת שלשול. ואז נופל האסימון .הציפורים תוספת גאונית לעלילה .
      זה מתחיל כשאהבה עפה מהחלון. חיפשה אותה ולא מצאה. אבל קבלה ציפור סרוגה בדמות אהבה.
      אז יש ציפור חדשה תיקווה ,,אויי היא לא מסתדרת עם אמונה,, מפרידים ביניהם והתקווה מקבלת כלוב לחוד.
      ואז אמונה מקבלת שלשול. מחכה לראות אם אהבה תחזור.
      עוד חמישה פרקים. מבקשת לא לספר מה יקרה.

      • אדוה
        הוספת תגובה

        שמחה שאתם נהנים, אכן סדרה עמוקה עם כל כך הרבה רבדים, ובהחלט מעוררת למחשבה

    • שירה יקרה ללא המלצותייך
      ושל אדווה
      מרחבות ואיכותיות שכאלה
      נכנסת לצפייה

      תודה ויום נהדר

  4. ימית
    הוספת תגובה

    היי לכולם יש למישהו לינק לשיר שמופיעה כמה פעמים בסדרה הוא מופיע בסוף פרק 14 בין היתר…שיר מדהים אשמח ללינק

  5. שרקה
    הוספת תגובה

    אדוה. כל כך מודה על הסדרה הנהדרת הזאת ומהירות התרגום. אין מילים בפי להודות ולהוקיר את עמלך למען נהנה כולנו. תודה. תבורכי. ולהתראות בסדרה הבאה.

  6. לים
    הוספת תגובה

    האם היום יצא פרק 16?

    • רויטל
      הוספת תגובה

      דרמה כלבבי!!
      משחק וביום רגישים ולא קלישאתיים. אין שחור ולבן ושאלת הטוב והרע אינה חד משמעית. סדרה, שנכתבה ללא ספק ע"י אדם, או אישה בוגרים ובשלים.
      המון ניואנסים שעוברים בין הדברים שנאמרים. אפשר ללמוד ממנה גם על זרמים תרבותיים שהם כפי הנראה סב-טקסט בקוריאה.
      אדווה יקרה, תודה רבה על חווית הצפייה!

  7. רומן לרוב מוביל לחשיכה בסוף

    • תרצה ישראלי
      הוספת תגובה

      יאוו נראה סוף קשה לדרמה
      מחכה בקוצר רוח לפרק האחרון 🤐

  8. דניה
    הוספת תגובה

    אני אשה נשואה, לכן כשהדרמה תורגמה לא חשבתי לצפות בה. אני נרתעת מדברים כאלה בד"כ. בעקבות המלצות של כמה בלוגריות שאני אוהבת,(וכשראיתי שאדוה מתרגמת- זה תמיד משובח) התחלתי, והתרשמתי עמוקות..דרמה משובחת, דמויות מורכבות, התרגשתי מאד. היא גם איכשהו מלאה בתובנות על אהבה ועל החיים. לא מאחלת דבר כזה לאף אחת, ולנהל רומן זה וודאי לא בסדר. אך הדברים הם בכל זאת לא שחור ולבן, וזה באמת מאד מורכב. שנלמד לא לשפוט. והלוואי ונזכה לתפוס את הבעיות שלנו לפני שהן מתדרדרות ולפתור אותם.הלוואי ונזכה לשמור על האמון והכנות. הלוואי ונזכה לשמור ולגדול עם האהבה שלנו..וזו עבודה. חפרתי, אבל היה חשוב לי לשתף. דרמה מומלצת מאד..מרגשת ונוגעת ללב. (גם לנשים נשואות 🙂 )
    תודה אדוה על העבודה וההשקעה..את מהממת!

    • אדוה
      הוספת תגובה

      תודה יקירה.
      אהבתי את התובנות שלך. אכן, הדברים הם לא שחור ולבן. ומה שחשוב זה התחושות והרגשות של הדמויות השונות ולראות דברים ממגוון זוויות ראייה.

      • סיון
        הוספת תגובה

        היי איפה יש לך המלצות לסדרות יש לך קבוצות בפייס להמלצות ?

  9. פרק 14 אכן הכעיס אותי ונתן לי לחשוב על הדמויות לפני הבגידה ואחרי הבגידה איך הם התנהלו בחייהם,ועלו לי הרבה מחשבות וספקות,האם התנהגותם מוחלשת כיוון שבתרבות האסייתית אין מקום לרצונות אישיים,ולאדם יש מקום אך ורק כחלק מקבוצה או שהם אנשים חלשים שלא יודעים לתבוע מבני זוגם יחס שוויוני ומכבד,לפי דעתי רואים שהם אנשים חלשים בהתנהגותם ומקבלים יחס מזלזל, כאשר הם יודעים וכועסים בתוך תוכם ולא אומרים כלום על ההתנהגות המזלזלת של בני זוגם וממשיכים לחיות פיזית עם נפש חלשה ופצועה, ובכל זאת הם מוכנים לצאת למסע חיפוש של אושרם שמראש הם יודעים את התוצאה של החברה ומוכנים לקחת את הסיכון ולצאת קצת מהקליפה שמחלישה אותם,אני חושבת שבכל מקום שיש בגידות וגירושין יש כאב לכל המשפחה לא רק למעורבים בעניין,ועדיין אני אומרת שזכותו של כל אדם לחיות באושר ולא להישאר עם בני זוג שמזלזלים ולא מכבדים ולמרות הקושי בגירושין זה אכן הצעד הנכון,בשנים האחרונות אני רואה שיש פתיחות בדרום קוריאה לגבי נושא הנישואין הרבה צעירים תובעים את זכותם ומעדיפים לא להתחתן בגלל הקושי הכלכלי והאחריות שיש אחרי הנישואין כלפי המשפחה המורחבת ובני הזוג, בתקופה ההיסטורית חייבו אותם להתחתן,נושא נוסף פעם על בגידות הם ישבו בכלא והיום יש פתיחות לחופש הפרט,והנושא השלישי שיש שיפור בדרום קוריאה כל נושא ההלוואות הכספיות שאנשים לוקחים לא יכולים להכריח בן משפחה לשלם כמו בעבר משמע שיש איזה סוג של התקדמות בכיבוד הפרט.

    • אדוה
      הוספת תגובה

      אכן כך גפנית. אני גם חושבת שהדרמות תורמות להעלאת המודעות גם לעוולות שונות בכל תחומי החיים

  10. שרקה
    הוספת תגובה

    תשובה לבנימין. זה מה שכתבתי. העולם בנוי בצורת זוגות. זה כולל את הכל בני אדם ובעלי חיים. אם הזוג לא מצליח ניתנה הרשות להיפרד ולבנות חיים חדשים. אמנם זה מאוד קשה. כואב. ולפעמים נושמים לרווחה כשהסבל מסתיים. זוהי דרך העולם. וטוב שזה כך. מה שהיה בסדרה יש גם כאלה. יסבלו ולא ישחררו.

  11. שרקה
    הוספת תגובה

    לאו דוקא תרבות אסיאתית. בכל מקום בארצות התרבות, אם מישהו מבני הזוג גורם צער המשפחה מתפרקת. לפעמים בעודם צעירים ולפעמים אחרי שנים רבות ועם ילדים. אף אחד לא רוצה לסיים את חייו בחינם בלי אושר ובאומללות.

  12. בנימין
    הוספת תגובה

    ארבעת הבוגדים הם אנשים חלשים באופיים. לכן אין להם אומץ להתגרש או לפחות לתבוע יחס שוויוני ומכבד. לדבר, גם ללא קשר לתוצאות. זה מה שנקרא השיעור והתיקון שלהם – לדבר. הטיפוסים החזקים מנהלים אותם. ממש שני קצוות. זה בסדר להיות חלש, יתכן שזה מה שהם יכולים, אבל, עובדה, גם הבגידה לא מאפשרת להם לממש את החלום שלהם.
    תודה על התרגום. הסדרה נוגעת…

    • אנה
      הוספת תגובה

      הם לא חלשים באופיים. זאת התרבות הקןריאנית, ובכלל, האסיאתית. אין מקום לרצונות אישיים, יש מקום לאדם אך ורק כחלק מכלל. מבחינתם, אדם הפוגע בתא המשפחתי ראוי לכל עונש שהוא. הם לעולם לא יבינו שאדם יכול לשים את אושרו לפני הכל.

      • אדוה
        הוספת תגובה

        מסכימה איתך אנה

      • בנימין
        הוספת תגובה

        תודה על התשובה המאירה לגבי התרבות המזרח אסייתית. יחד עם זאת אינני מבין דבר מה. בכל תרבות דתית רוחנית האדם הוא חלק מהכלל. והדימויים הם רבים כמו, שחקן שמשחק תפקיד בקבוצה, איבר מאברי הגוף, פיסת פאזל מתוך תמונה רחבה, אבל, בכל הדוגמאות הללו לפרט יש תפקיד והגמול הוא אנרגיה טובה, שמחה, שייכות, משמעות. השאלה שלי היא, איפה נותנים מקום לחוויה הפחות נעימה, מה עושים עם כל הערגה הזו לקשר שוויוני רומנטי. פרט לסרטים שאולי מבטאים את זה, איפה עוד?

        • אנה
          הוספת תגובה

          בתרבות שלנו, ובתרבות העולמית הכללית, אכן האדם הוא כחלק מהכלל כמו בכל הדוגמאות שנתת. ועדיין, אצלנו למשל, יש מקום גם לייקר ולהבין שהאדם הוא פרט יחידי בתוך הכלל. אתה יכול לראות אנשים שעוזבים עבודה, כי לא היה להם טוב בה, לדוג.
          בתרבות האסיאתית דבר כזה לא קיים. אדם שם את הכלל הרבה לפני אושרו האישי. אתה יכול לפגוש אדם שעובד כמה עשורים רצופים בעבודה בסביבה לא נעימה, אבל אין סיכוי שהוא יעזוב אותה. כי אצלם, אדם שאינו עובד, שאינו תורם לכלל, לא נחשב לכלום.
          וכל זה גם בנוגע לרומנטיקה. אין אפשרות בעולם שאדם יממש רצון שלו, אם זה נוגד את החשיבה הכללית שם. וזה לא ה'מה יגידו' הרגיל שלנו. זה נידוי של ממש, זה הרבה מעבר.
          אדם מחוייב שם בצורה אבסולוטית לחוקים והכללים התרבותיים. אין הרבה מקום להתייחסות אישית.
          עוד דוגמא, למשל הכבוד המופרז והמעמדות הברורים שם שמתבטאים בשפה המכובדת יותר, ובכינויים של כבוד אפילו למי שבא שנה לפניך לעבודה,או גדול ממך בשנה שנתיים(סונבה, אוני אופה היונג וכו)

          • אנה

            ושכחתי להוסיף, שבגדול הרבה פעמים אין להם הבחנה בין טובתם האישית לטובת הכלל. הם לא תמיד מוכנים בכלל לחשוב על טובתם האישית. הם חושבים שזה לא ראוי בכלל. הם לא מרגישים בנח עם זה.
            הערגה לקשר שוויוני רומנטי קיימת ונעשית בגבול האפשר. כשזה מתנגש…. התוצאה היא כמו בסדרה פה. האדם מאשים את עצמו

          • להוסיף כמה "סייגים"

            או לא בטוח שבדיוק סייגים, תלוי איך מסתכלים, יכול להיות דווקא מחזקים דברייך:
            1- שלא כמו כאן יש התנגשויות מסוג אחר כי המדובר כעת הוא כבר לא רק על בגידות אלה על הפרט מול וכחלק מהכלל, אז ליל אביב אחד ורומן/משהו בגשם… דרמות מובהקות בנושא.
            2- עדיין יש אפילו אצלינו מחוייבות, עובדה שבעלי משפחות נושאי משכנתא ומטופלים בילדים רכים מנוצלים בעבודה באופן מחפיר ומתוכנן (מי ש"זכה" לשמוע דיבורי מנהלים בחדרי חדרים – מ-ז-ע-ז-ע!).
            3- אושרו של הפרט גם נגזר מהשתייכותו לכלל. מה קרה לנו? התפרקנו לחלוטין והפכנו לאוסף פרטים שמוגדר כיום כחברה מנוכרת.

השאר תגובה