במסורת הקוריאנית ישנו סוג של שירה עממית המכונה "פנסורי", המתוארת כסובלימציה מוזיקלית של האבל והסבל הקולקטיביים של דרום מערב קוריאה – או במילים אחרות, סוג של בלוז.
שלוש הדמויות המרכזיות של הסרט הן זמרי פנסורי נודדים בשנות החמישים, תקופה בה היבטים רבים של התרבות הקוריאנית נוצרו בכיבוש מהשפעות יפניות ומערביות. הסיפור נפרש דרך פלאשבקים. אדם בשם דונג הו משוטט באיזור הכפרי, לכאורה כדי למצוא תרופות צמחיות נדירות לבנו החולה בסיאול, אך למעשה בחיפוש אחר סונג הווא, האישה איתה גדל. כיתומים, שניהם חונכו אצל מלמד הפנסורי יו בונג (השחקן קים מיונג גון), שלחץ עליהם להקריב הכל למען האמנות.
פסטיבלים:
2009 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי בשנגחאי – ה -13 עד ה -22 ביוני
הרחבה על שם הסרט
ב"פנסורי" ישנן שתי שיטות מקובלות:
האחת נקראת "סו פיון ג'ה" [Seopyeonje] הפירוש קצב עדין ורך.
והשנייה נקראת "דונג פיון ג'ה" [Dongpyeonje] הפירוש קצב כבד וחזק.
כמו ציור.. תאור תקופה עם כל הקושי והעוני …שירת נשמה כואבת
סרט מרגש ,והסוף ממש קטרזיס
תודה רבה מלאכית על הבחירה לתרגם אותו
גם אני ממש אוהבת את התקופתיים
נשמע באמת מעניין 😍 מחכה לתרגום. תודה
בכיף
וואו, נשמע ממש מעניין, אין על הסרטים הישנים.
תודה לך.
בכיף, ממש בקרוב